עצי קוקוס מופצים בעיקר באזורי חוף טרופיים או סובטרופיים, ויחד עם Camellia oleifera, זית ודקל ידועים כארבעת צמחי השמן העצים העיקריים.בפיליפינים, עץ הקוקוס נקרא "עץ החיים".
עץ הקוקוס הוא לא רק עץ סמלי בסגנון טרופי, אלא גם בעל ערך כלכלי גבוה.הפרי יכול לייצר קוקוסחלב, קופרה ושמן קוקוס סחוט.סיבי המעטפת יכולים לשמש כחומרי אריגה.העלים משמשים גם כחומרי קירוי על ידי התושבים המקומיים.אפשר לומר שהם משמשים מכף רגל ועד ראש.
לפני כ-4,000 שנה, אנשים שחיים באיים של דרום מזרח אסיה החלו לשתול עצי קוקוס.בסביבות שנת 2000 לפני הספירה, באינדונזיה, מלזיה, סינגפור ובאיים הפזורים באוקיינוס השקט, כבר היו מטעי קוקוס צפופים וצפופים.
לקוקוסים בארצי יש גם היסטוריית גידול של יותר מ-2,000 שנה.הם מיוצרים בעיקר באי היינאן, וגדלים גם בחצי האי לייג'ואו, במחוז יונאן ובדרום מחוז טייוואן.
שמן קוקוס כתית גאומות מלחיצת הבשר הלבן של קוקוס טרי.יש לו ריח רענן ושובה לב שגורם להריח כמו חופשת חוף טרופי.ויציבות גבוהה, חיי מדף של עד שנתיים, יכול לעמוד במרתח בטמפרטורה גבוהה.
שמן קוקוס בתולהיתמצק לצורת קרם (או משחת שומן חזיר) מתחת ל-24 מעלות צלזיוס.ניתן להשתמש בו להוספת שמנים אתריים להכנת נרות, וניתן להשתמש בו גם להכנת גלידה.הוא יימס כשהטמפרטורה תגיע ל-24 מעלות צלזיוס.לכן, ביבשת אירופה עם קווי רוחב גבוהים יותר, אנשים קוראים לזה שמן קוקוס, בעוד שבאזורים הטרופיים של המוצא, אנשים מכירים יותר את שמן הקוקוס הנוזלי.
לשמן קוקוס בתולה יש היסטוריה ארוכה בבישול מזון.הוא ידוע כ"שמן הבישול הבריא ביותר בעולם" ואף נחשב כ"תרופה לכל המחלות".באזורי איים טרופיים, לשמן קוקוס בתולי היסטוריה של יותר מ-2,000 שנה, והוא ידוע בתור "שמן החיים" ו"מזון אוניברסלי".הפיליפינים מתייחסים לשמן קוקוס בתולה כ"בית מרקחת בבקבוק".
הודו השתמשה גם בשמן קוקוס בתולי כתרופה מאז ימי קדם.תושבי סרי לנקה משתמשים בו לבישול וטיפוח שיער.
זמן פרסום: 24-2-2022